השירותים שלנו

השירותים שלנו

  • איטום קירות חיצוניים בגובה

    שיקום בטונים וקירות חוץ.


    כידוע איטום ושיקום קירות חוץ וכן שיקום בטונים הינו נושא מורכב מאתגר ומסועף מאוד.

    נסביר בקצרה ובתמצות להלן:

    עד לשנים האחרונות, תכנון מבני בטון התבסס על תקינה ישנה, שלא התייחסה לשיקולי מפתח הנחוצים להגנה על קירות הבטון. בין היתר, תקינה זו לא דאגה להגן על פלדת הזיון, באמצעות צפיפות בטון גבוהה או באמצעות עובי כיסוי מספיק. בנוסף, הייתה חסרה בתקינה התייחסות לסוג הסביבה והשפעתה על מבני הבטון.


    למשל מבנים בסביבה ימית (מרחק של 1,000 מטר ומטה מקו המים) החשופים לחדירת מלחים שגורמים להגדלת נפח ברזל הזיון ומובילים להרס הבטון. בהיעדר תקינה מסודרת, תהליכי האבחון והיישום היו חשופים לפרצות שהצריכו ביצוע פעולות שיקום חוזרות ונשנות והפכו את הנושא למורכב ובעייתי.

    הסדרת התקינה בתחום שיקום קירות הבטון באמצעות תקן ישראלי 1877, שינתה את התמונה: התקינה הגדירה את הפעולות שאמורות להוביל לשיקום ארוך טווח, בהתאם למצב הבטון.


    להצלחת איטום ושיקום הבטון כמה שלבים. 

    שלב ראשון: אבחון נכון. 

    התחלת תהליך השיקום בטרם מתקבלת תמונה מלאה, עלולה להעניק מענה חלקי לכשלים שיתגלו בהמשך. לדוגמה, כאשר מאתרים בלייה של בטון במיקום ספציפי, יש לבדוק מה סיבת הבלייה. במידה שהבטון החשוף יתוקן ברמה נקודתית בלי לחשוף אותו ובלי לבצע בדיקות עומק שיגלו את מצבו האמיתי, הבלייה צפויה להופיע כעבור תקופה במקומות אחרים. תהליך עבודה שכזה יוביל לביצוע פעולות שיקום חוזרות ונשנות.


    תקן 1877 מגדיר בין השאר את הפעולות שצריך לבצע בתהליך האבחון, לצורך איתור הכשל והתאמת הפתרון היעיל ביותר לשיקום הבטון. האם הכשל נובע מחדירה של כלורידים לברזל הזיון? האם כתוצאה משימוש בחומרים מזיקים כגון חול ים עם מלח (כפי שהיה נהוג בעבר)? האם עובי הכיסוי נמוך מידי? (בעבר היה נהוג להסתפק ביציקת בטון בעובי של 2 ס"מ בלבד, בעוד שכיום עפ"י התקינה יש להקפיד על עובי כיסוי של כ- 3 ס"מ בסביבה רגילה וכ- 5 ס"מ בסביבה ימית).

    הערכת המצב תתבצע על ידי בעל מקצוע מורשה ומוסמך בעל ידע והכשרה מתאימים בשיקום קירות בטון. הערכה זו מספקת את המידע הנחוץ אודות הפגמים שנוצרו, תוך התייחסות למצב הבטון, הסביבה בה הוא מצוי ומידת השפעתה, ההיסטוריה של המבנה, תנאי השימוש בו ועוד.


    שלב שני תכנון: 

    תקן 1877 מגדיר את הפעולות הנחוצות לשיקום הבטון, בהתאם להערכה שגובשה. כך למשל מגדיר התקן אילו פעולות יש לבצע לצורך הגנה מפני חדירת גורמים תוקפניים, כאשר רוצים לבצע חיזוק מבני, ולהגדיל את העמידות הפיזית ואת העמידות בפני כימיקלים ועוד.


    התקן מגדיר גם את סוג החומרים המותרים לשימוש, בהתאם לפרמטרים כגון חוזק ההידבקות ומידת העמידות בפני כלורידים, ובהתאם ליכולת לעכב את נזקי הקורוזיה. חומרים אלו מסווגים לרמות, מ- R1 ועד R4. לשם המחשה, על מנת להוביל לשיקום בטון יעיל כאשר המבנה מצוי במרחק של 1000 מטר ומטה מקו החוף, עליו להתבצע באמצעות חומרים מסוג R4.


    שלב שלישי ביצוע: 

    ראשית, מאחר ועבודות איטום ושיקום קירות חוץ לרוב הינן עבודות בגובה נדרש להעסיק אך ורק עובדים בעלי רישיון לעבודה בגובה וכן לגדר את אזורי העבודה על ידי גדר פיזית, סרטי אזהרה, וכן להציב שומר להתריע אם וכאשר צפויה סכנה לעוברים ושבים או לרכוש. 


    שנית, לאחר אבחון נכון ותכנון מפרט טכני נכון שלב הביצוע הינו הקריטי והחשוב ביותר לא רק מבחינת יישום המפרט, אלא ביצוע מפרט תוך שימת דגשים על תהליכי ראקציה נכונים בהתאם לתנאי התשתית ותנאי מזג האוויר, לדוגמה זמני המתנה נכונים בין יישום הגנה אנטי קוריזיבית לבין יישום פריימר (יסוד מקשר) לבין מילוי והחלקת בטון שיקומי ייעודי וכדומה. 

    כמו כן שימת דגשים על כמות/עובי המערכת הנדרשת, ערבוב מקצועי ונכון למערכות דו קומפוננטיות וכן מערכות בעלות קשרים קוולנטים שתתבצענה לפי הוראות היצרן והוראות המתכנן.


    מאחר ומערכות השיקום אינן יפות ויזואלית, השוק מציע אין ספור מערכות ויזואליות לרוב הינן מערכות אלסטיות מועשרות בפולימרים אשר נועדו לשמר את הבטונים וכן כמובן לייפות את המבנה ע"י חיפוי חדש ויפה. 


    חברת "רְאֵם איטום" מורשה ומוסמכת לעבודות איטום ושיקום בטונים וקירות חוץ,

    ומבצעת מערכות אלו ע"י צוות וותיק מיומן ומנוסה, תחת הקפדה על כל האמור לעיל,

    מתוך הקפדה על צרכי המבנה הבטיחותיים, החוקיים, וכמובן צרכי הלקוח.

  • איטום מרתפים וחללים תת קרקעיים

    לסוג הקרקע עליה בונים יש חשיבות גדולה כאשר מתכננים את מערכות האיטום של המבנה, חול או סלע? חרסית או כרוכר?. 

    תכנון מדויק ונכון מתחיל בהתייחסות לסוג הקרקע, ולביסוס עליו נבנה המבנה, 

    ולאלמנטים התת קרקעיים של המבנה. בהתאם למיקומו של המבנה ולייעודו, יידרשו בתת הקרקע פתרונות איטום מיוחדים שיקנו למבנה עמידות מכאנית ועמידות בפני כימיקלים, מי תהום, גזים ועוד.

    ישנם חללים תת קרקעיים שיישום מערכות האיטום תתבצענה מחוץ המבנה (במקביל לחפירה) וישנם חללים תת קרקעיים שיישום מערכות האיטום תתבצענה מתוך המבנה, ישנם גם חללים תת קרקעיים שמערכת האיטום תיהיה בעלת ראקציה לבטון. בשונה ממערכות איטום מעל הקרקע, בתת קרקע פעמים שיידרש שילוב בין כמה מערכות איטום מסיבות שונות. 

    כ"כ יש לתכנן את מערכת ההגנה שתגן על מערכת האיטום, לכל מערכת הגנה יתרון שונה בהגנה מפני מזיקים שונים כגון מילוי עתידי של החפירה, מי תהום, מי ים, גז ראדון, כימיקלים ועוד, ישנן מערכות הגנה חד מימדיות וישנן מערכות הגנה תלת מימדיות (מה שמכונה תבנית ביצים). 


    מאחר ועל מתכנן ומבצע מערכות איטום תת קרקעיות אחריות אדירה יש להתייחס לכל תרחיש שעלול לפגוע במערכות האיטום כגון דינמיות של קרקע, התנפחות קרקע, שורשים, גזים, כימיקלים וכדומה.

    פתרונות האיטום לבנייה התת קרקעית צריכים להיות עמידים, חזקים ומתקדמים, לעמוד בתקן ולהתאים למבנה ולסביבתו.


    בכדי לדעת איזו מערכת מתאימה ליישום בחלל תת קרקעי, יש להתייעץ עם איש  איטום מורשה ומוסמך אשר מכיר היטב את התקן ואת הדרישות ובקיא בהתאמת חומרי האיטום לסוג המבנה ולסביבתו.


    על פי תנאי הקרקע והסביבה ועל פי אופי המבנה, ניתן ליישם מערכות איטום שונות ומגוונות, כך למשל נשתמש בחומרים מסויימים בפרויקטים שנבנים על קרקע חולית שמתנקזת היטב, ובחומרים אחרים בפרויקטים שנבנים על קרקע סלעית אשר יכולת הניקוז שלה מוגבלת. כמו כן, קיימים הבדלים משמעותיים במערכות איטום של אלמנטים שונים באותו מפלס. לדוגמה, איטום רצפות שונה מאיטום קירות תת-קרקעיים וקירות דיפון, הן בחומרים והן בדרכי היישום.


    חברת "רְאֵם איטום" מתכננת ומבצעת מערכות איטום מבנים תת קרקעיים ע"י צוות וותיק מיומן ומנוסה אשר לרשותו כל האמצעים הטכנולוגים הידע והניסיון הנדרש להצלחת הפרויקט בס"ד.

  • יצירת שיפועים/תשתיות לאיטום

    יציקות בטקל /שיפועים ותשתיות לאיטום.


    תשתיות למערכות איטום מיושמות על ידי 

    בטקל, על מנת לנקז את מי הגשמים אל פתחי הניקוז וכן לקבל תשתית חלקה והומוגנית למערכת האיטום. 

    בטקל הינה תערובת תעשייתית העשויה מכמה חומרים: חול , מלט, מים וחומרי הקצפה נוספים אשר מקציפים את תערובת הבטון על מנת שנוכל ליצור עימו שיפועים במשקל סגולי (קג"מ למ"ר) נמוך. 

    כאמור הבטקל הינו בטון מוקצף,

     היות והוא מגיע מוקצף וכולא בתוכו בועות אוויר מדובר על תערובת בעלת יכולות בידוד גבוהות במיוחד. 

    המשקל של חומר זה, הינו קל ואוורירי וזה אחד מהיתרונות הבולטים בחומר איטום זה. 

    יש לדעת, כי משקלו הסגולי של בטקל משתנה בהתאם לכמות האוויר שיש בו.


    בטקל מיושם לרוב פעם אחת בחיי המבנה, בבנייתו טרם ביצוע מערכות איטום. 

    פעמים ששכבת השיפועים לא בוצעה כראוי ולכן נידרש לצקת בטקל שנית. 


    במידת הצורך להגדיל את ההתנגדות התרמית טרם יציקת הבטקל תיושם מערכת בידוד תרמי ע"י הנחת לוחות פוליסטירן כאשר איכות ועובי המערכת תתוכנן בהתאם לצורך הלקוח. 


    חברת "רְאֵם איטום" מעסיקה צוות וותיק מיומן ומנוסה ליציקות בטקל אשר לרשותו ציוד ומיכשור טכנולוגי הטוב והמתקדם בעולם.

  • שיקום בטונים

    שיקום בטונים וקירות חוץ.


    כידוע איטום ושיקום קירות חוץ וכן שיקום בטונים הינו נושא מורכב מאתגר ומסועף מאוד.

    נסביר בקצרה ובתמצות להלן:

    עד לשנים האחרונות, תכנון מבני בטון התבסס על תקינה ישנה, שלא התייחסה לשיקולי מפתח הנחוצים להגנה על קירות הבטון. בין היתר, תקינה זו לא דאגה להגן על פלדת הזיון, באמצעות צפיפות בטון גבוהה או באמצעות עובי כיסוי מספיק. בנוסף, הייתה חסרה בתקינה התייחסות לסוג הסביבה והשפעתה על מבני הבטון.


    למשל מבנים בסביבה ימית (מרחק של 1,000 מטר ומטה מקו המים) החשופים לחדירת מלחים שגורמים להגדלת נפח ברזל הזיון ומובילים להרס הבטון. בהיעדר תקינה מסודרת, תהליכי האבחון והיישום היו חשופים לפרצות שהצריכו ביצוע פעולות שיקום חוזרות ונשנות והפכו את הנושא למורכב ובעייתי.

    הסדרת התקינה בתחום שיקום קירות הבטון באמצעות תקן ישראלי 1877, שינתה את התמונה: התקינה הגדירה את הפעולות שאמורות להוביל לשיקום ארוך טווח, בהתאם למצב הבטון.


    להצלחת איטום ושיקום הבטון כמה שלבים. 

    שלב ראשון: אבחון נכון. 

    התחלת תהליך השיקום בטרם מתקבלת תמונה מלאה, עלולה להעניק מענה חלקי לכשלים שיתגלו בהמשך. לדוגמה, כאשר מאתרים בלייה של בטון במיקום ספציפי, יש לבדוק מה סיבת הבלייה. במידה שהבטון החשוף יתוקן ברמה נקודתית בלי לחשוף אותו ובלי לבצע בדיקות עומק שיגלו את מצבו האמיתי, הבלייה צפויה להופיע כעבור תקופה במקומות אחרים. תהליך עבודה שכזה יוביל לביצוע פעולות שיקום חוזרות ונשנות.


    תקן 1877 מגדיר בין השאר את הפעולות שצריך לבצע בתהליך האבחון, לצורך איתור הכשל והתאמת הפתרון היעיל ביותר לשיקום הבטון. האם הכשל נובע מחדירה של כלורידים לברזל הזיון? האם כתוצאה משימוש בחומרים מזיקים כגון חול ים עם מלח (כפי שהיה נהוג בעבר)? האם עובי הכיסוי נמוך מידי? (בעבר היה נהוג להסתפק ביציקת בטון בעובי של 2 ס"מ בלבד, בעוד שכיום עפ"י התקינה יש להקפיד על עובי כיסוי של כ- 3 ס"מ בסביבה רגילה וכ- 5 ס"מ בסביבה ימית).

    הערכת המצב תתבצע על ידי בעל מקצוע מורשה ומוסמך בעל ידע והכשרה מתאימים בשיקום קירות בטון. הערכה זו מספקת את המידע הנחוץ אודות הפגמים שנוצרו, תוך התייחסות למצב הבטון, הסביבה בה הוא מצוי ומידת השפעתה, ההיסטוריה של המבנה, תנאי השימוש בו ועוד.


    שלב שני תכנון: 

    תקן 1877 מגדיר את הפעולות הנחוצות לשיקום הבטון, בהתאם להערכה שגובשה. כך למשל מגדיר התקן אילו פעולות יש לבצע לצורך הגנה מפני חדירת גורמים תוקפניים, כאשר רוצים לבצע חיזוק מבני, ולהגדיל את העמידות הפיזית ואת העמידות בפני כימיקלים ועוד.


    התקן מגדיר גם את סוג החומרים המותרים לשימוש, בהתאם לפרמטרים כגון חוזק ההידבקות ומידת העמידות בפני כלורידים, ובהתאם ליכולת לעכב את נזקי הקורוזיה. חומרים אלו מסווגים לרמות, מ- R1 ועד R4. לשם המחשה, על מנת להוביל לשיקום בטון יעיל כאשר המבנה מצוי במרחק של 1000 מטר ומטה מקו החוף, עליו להתבצע באמצעות חומרים מסוג R4.


    שלב שלישי ביצוע: 

    ראשית, מאחר ועבודות איטום ושיקום קירות חוץ לרוב הינן עבודות בגובה נדרש להעסיק אך ורק עובדים בעלי רישיון לעבודה בגובה וכן לגדר את אזורי העבודה על ידי גדר פיזית, סרטי אזהרה, וכן להציב שומר להתריע אם וכאשר צפויה סכנה לעוברים ושבים או לרכוש. 


    שנית, לאחר אבחון נכון ותכנון מפרט טכני נכון שלב הביצוע הינו הקריטי והחשוב ביותר לא רק מבחינת יישום המפרט, אלא ביצוע מפרט תוך שימת דגשים על תהליכי ראקציה נכונים בהתאם לתנאי התשתית ותנאי מזג האוויר, לדוגמה זמני המתנה נכונים בין יישום הגנה אנטי קוריזיבית לבין יישום פריימר (יסוד מקשר) לבין מילוי והחלקת בטון שיקומי ייעודי וכדומה. 

    כמו כן שימת דגשים על כמות/עובי המערכת הנדרשת, ערבוב מקצועי ונכון למערכות דו קומפוננטיות וכן מערכות בעלות קשרים קוולנטים שתתבצענה לפי הוראות היצרן והוראות המתכנן.


    מאחר ומערכות השיקום אינן יפות ויזואלית, השוק מציע אין ספור מערכות ויזואליות לרוב הינן מערכות אלסטיות מועשרות בפולימרים אשר נועדו לשמר את הבטונים וכן כמובן לייפות את המבנה ע"י חיפוי חדש ויפה. 


    חברת "רְאֵם איטום" מורשה ומוסמכת לעבודות איטום ושיקום בטונים וקירות חוץ,

    ומבצעת מערכות אלו ע"י צוות וותיק מיומן ומנוסה, תחת הקפדה על כל האמור לעיל,

    מתוך הקפדה על צרכי המבנה הבטיחותיים, החוקיים, וכמובן צרכי הלקוח.

  • איטום ביריעות ביטומניות

    איטום ע"י יריעות ביטומניות.


    כידוע המערכת הנפוצה ביותר בישראל לאיטום גגות ומרפסות הינה מערכת יריעות ביטומניות.

    ראשית נסביר מה זה "ביטומן":

    ביטומן הינו חומר תרמופלסטי (מתכווץ ומתרחב בהפרשי טמפרטורה) אשר מתקבל כתוצאה מתהליך הזיקוק של נפט גולמי. החומר המתקבל הינו חומר שחור וצמיגי המוכר גם בשם "ביטומן מזוקק". (בשפה העממית מוכר הביטומן גם תחת השם "זפת" בעוד שהזפת הנו למעשה מוצר זיקוק של פחם).

    הביטומן משמש לצרכי איטום מפני חדירת מים, סלילת כבישים, ציפוי, הגנה ועוד. החומר מתרכך והופך לנוזל בעת התחממותו וחוזר ונעשה מוצק או צמיגי לאחר התקררותו לטמפרטורה המצויה. 


    היריעות הביטומניות הן למעשה מוצר מתועש אשר מגיעות לשטח מהיצרן /המשווק מוכנות להלחמה ע"ג האלמנט ע"י חימום מבוקר בלחץ גז (מבער/ברנר).


    מאחר וחוק התכנון והבנייה (תשמ"ה) מחייב לאטום את גגות/מרפסות המבנה וכן חללים תת קרקעיים אך ורק ע"י "חומרים אספלטים" (כלשון החוק)

    השיטה של הלחמת יריעות ביטומניות הינה הנפוצה ביותר כ"כ התזות ביטומניות בחללים תת קרקעיים.


    תכנון המערכת הינו החלק החשוב ביותר באיטום המבנה תוך שימת לב על הוראות החוק/התקן המחייב, וכן צרכי המבנה בהווה ובעתיד.


    בשוק ישנן כמה סוגים של יריעות ביטומניות באיכויות ועוביים שונים וכן ייעוד שונה לכל סוג של יריעות.

    למשל מערכות רב שכבתיות בגגות המבנה לרוב ייושמו ע"י 2 שכבות 4 מ"מ או לחילופין 5 מ"מ בהתאם לתשתית כאשר השכבה הראשונה הינה יריעה בציפוי חול והשכבה השנייה הינה בציפוי אגרגאט לבן,

    לעומת זאת במרפסות המבנה תיושם מערכת רב שכבתית בעוד 2 השכבות הינן בציפוי חול.

    לרוב היריעות הביטומניות מועשרות בפולימרים מסוג SBS או APP בדרגות R או M כאשר בחירת סוג היריעות תיהיה בהתאם לתשתית ומיקום המבנה בייחס לאזורים חמים יותר או קרים יותר. 


    התקנת היריעות מבוצעת ע"י הלחמת היריעות לתשתית תוך הקפדה על כללי התקן כגון יישום רולקות בטון או רולקות ביטומניות חרושתיות במפגש קיר/רצפה, התזת פריימר (יסוד מקשר), עיבוד מרזבים, חפיפות 10 ס"מ בין יריעה לחברתה, וכדומה. 

    עבור מערכת איטום מסוג יריעות ביטומניות תינתן אחריות ל10 שנים. 


    על חברת האיטום המבצעת התקנת יריעות ביטומניות חובה להחזיק ברישיון קבלן רשום בתוקף וכן תעודת אוטם מוסמך בתוקף וכן ביטוח עבודות קבלניות כלל ארצי. 

     

    חברת "רְאֵם איטום" מעסיקה צוות וותיק מיומן ומנוסה לכלל עבודות האיטום בפרט התקנת מערכות ביטומניות.

Share by: